עבירות קטינים במשפט הפלילי: הזכויות הקבועות בחוק הנוער

עקרון היסוד: הליך פלילי נגד קטין שונה מהליך נגד בגיר

הדיון בעניינם של קטינים בהליך הפלילי מתנהל, ככלל, באופן דומה לדיון בעניינם של בגירים, בשינויים הפרוצדורליים המתחייבים. עם זאת, בעניינם של קטינים יש להקפיד על שמירת זכויותיהם מקל וחומר וקלה כחמורה, בעיקר נוכח גילם הצעיר וחוסר בשלותם להבין את טיבו וטבעו של ההליך.

עיקרון מנחה מרכזי: המעצר הוא החריג והשחרור הוא הכלל.

סעיף 1א לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א-1971, קובע כי מימוש זכויותיו של קטין והפעלת סמכויות כלפיו ייעשו תוך שמירה על כבודו, ותוך מתן משקל ראוי לשיקומו, לטיפול בו, לשילובו בחברה ולתקנת השבים, בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו. עורך דין קטינים ועורך דין נוער נדרשים להכיר את המסגרת הנורמטיבית הזו לעומק, שכן היא שונה במהותה מהדין החל על בגירים בעבירות מקבילות.

מעצר קטין כאמצעי אחרון

גם בעניינם של בגירים קובע סעיף 13(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו-1996, כי בית המשפט לא יורה על מעצר חשוד מקום בו ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של חלופה. ואולם בעניינם של קטינים נדרש בית המשפט להקפדה יתרה, ולשקילה, נוסף על כל הפרמטרים הרגילים, גם של גילו של הקטין ומידת בשלותו, וכן החשש לנזק לנפשו ולהתפתחותו במקרה של מעצר.

סעיף 10א לחוק הנוער קובע במפורש:

"לא יוחלט על מעצרו של קטין אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחירותו פחותה, והמעצר יהיה לפרק הזמן הקצר ביותר הנדרש לשם השגת המטרה. בקבלת החלטה על מעצרו של קטין יובאו בחשבון גילו והשפעת המעצר על שלומו הגופני והנפשי ועל התפתחותו."

נוכחות הורה והזכות להיוועץ בעורך דין בחקירה

לפי סעיף 9ח לחוק הנוער, קטין חשוד שהוזמן לחקירה בידיעת הורהו או קרוב אחר, או שנמסרה הודעה על חקירתו לאחד מהם, זכאי שהורהו או קרוב אחר יהיה נוכח בחקירתו, וכן זכאי להיוועץ במי מהם ככל הניתן לפני תחילת החקירה.

• עיכוב החקירה: החקירה תעוכב עד להגעת ההורה, אלא אם קצין מוסמך קבע בהחלטה מנומקת בכתב כי מתקיים אחד החריגים הקבועים בחוק, למשל חשש לפגיעה בטובת החקירה או בטובת הקטין, או שלא ניתן לאתר הורה או קרוב במאמץ סביר.

• הגדרת "קרוב אחר": קרוב אחר מוגדר בסעיף 9ו לחוק כקרוב משפחה בגיר או אדם בגיר אחר המוכר לקטין.

לדרישת הנוכחות של הורה או קרוב משפחה תכלית של הגנה על זכויות הקטין ברוח האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ופגיעה בהוראה זו מוגבלת למידה הראויה בנסיבות העניין.

במקביל, קמה לקטין זכות עצמאית להיוועץ בעורך דין, שעליה יש ליידע אותו בשפה המובנת לו:

1. בית המשפט העליון קבע בע״פ 3237/15 יהודה נגד מדינת ישראל כי יש ליידע קטין מחדש על זכות ההיוועצות בתחילת כל חקירה נפרדת.

2. פסיקה נוספת, בעמ״י 36082-09-21 פלוני נגד מדינת ישראל, יישמה את הכלל שלפיו זכות ההיוועצות קמה גם לפני שהקטין הוגדר רשמית כחשוד, אם ברור מהנסיבות שהובא לחקירה בשל חשד נגדו.

3. 
   

תקופות מעצר קטין הקבועות בחוק

חוק הנוער קובע לוחות זמנים מקוצרים במעצר קטין, לעומת בגיר:

• הבאה בפני שופט: לפי סעיף 10ג, קטין מתחת לגיל 14 יובא בפני שופט בתוך 12 שעות (לעומת 24 שעות אצל בגיר).

• מעצר לפני כתב אישום: לפי סעיף 10ט, מעצר קטין מוגבל ל-10 ימים (לעומת 15 יום אצל בגיר), וניתן להאריכו עד 20 יום בסך הכול (לעומת 30 יום אצל בגיר).

• שחרור בהיעדר כתב אישום: לפי סעיף 10יא, אם לא הוגש כתב אישום בתוך 40 יום מהמעצר (לעומת 75 יום אצל בגיר), על הקטין להשתחרר.

• אי הכרעת דין: לפי סעיף 10יב, אם לא ניתנה הכרעת דין בתוך 6 חודשים ממועד המעצר (לעומת 9 חודשים אצל בגיר), קמה זכות דומה לשחרור.

• מעצר עד תום ההליכים: לפי סעיף 10יג, כל הארכה מוגבלת ל-45 יום בכל פעם (לעומת 90 יום אצל בגיר).

• 
  

איסור כבילת קטין נחקר

סעיף 10ב לחוק הנוער קובע כי אין לכבול קטין אלא אם הדבר נחוץ, ורק לאחר שהקטין קיבל על כך הודעה מראש.

עקרון זה בא לידי ביטוי בהחלטת בית המשפט העליון בבש״פ 654/20 פלוני נגד מדינת ישראל (מינואר 2020), שם נקבע כי ככלל אין לכבול קטין הנחקר, ואין להציגו כשהוא אזוק במקום ציבורי. שמות הצדדים בתיקי קטינים מוסתרים באופן שגרתי, בהתאם להוראות איסור הפרסום החלות בדיני נוער.

מסלול חלופי ודרכי טיפול במקום הרשעה

סעיף 12א לחוק הנוער קובע הליך חלופי, שבמסגרתו קצין מבחן בוחן אם הקטין מתאים להפניה למסלול המתנהל מחוץ לבית המשפט, בהסכמת הקטין ובכפוף להכרתו במעורבותו. השלמת ההליך החלופי מהווה שיקול מרכזי, ולעיתים מכריע, נגד המשך ההליך הפלילי הרגיל.

גם כאשר ההליך הרגיל מתנהל, וגם כאשר נקבע שהקטין ביצע את העבירה, סעיף 24 לחוק מאפשר לבית המשפט לבחור בין:

1. הרשעה וגזירת דין.

2. מתן צו לדרך טיפול לפי סעיף 26 – בלי הרשעה.

3. פטור מוחלט – בלי כל צו.

דרכי הטיפול לפי סעיף 26 כוללות, בין היתר: העמדה במבחן, מסירה לאדם מתאים, שהייה במעון יום, החזקה במעון, התחייבות להתנהגות עתידית, קנס ופיצוי לנפגע.

לפי סעיף 25 לחוק, לא יוטל עונש מוות על מי שביצע עבירה כקטין, אין חובת מאסר מינימלי, ומי שטרם מלאו לו 14 שנים בעת גזר הדין לא יוטל עליו מאסר כלל (למעט חריג מצומצם למקרי טרור חמורים).

איסור פרסום זהות קטין

סעיף 24 לחוק הנוער (טיפול והשגחה) אוסר על פרסום שמו של קטין או כל פרט העלול לזהות אותו, כאשר יש בפרסום גילוי לכך שהקטין הוא חשוד, נאשם או עד בהליך פלילי, וכן במצבים נוספים המנויים בחוק, כגון טיפול של עובד סוציאלי, ניסיון התאבדות, או פגיעה בעבירת מין או אלימות.

הפרת האיסור צפויה בעונש של מאסר שנה או קנס, ופרסום מותר רק באישור בית משפט.

הנקודות שמדגיש המאמר לעורך דין המייצג קטין

המדריך המשפטי שעליו מבוסס מאמר זה, העוסק בהליכי מעצר קטינים בשלב החקירה, מדגיש מספר נקודות מרכזיות שיש לבחון בכל תיק:

1. הזכות להיוועצות: האם ניתנה לקטין הזדמנות אמיתית להיוועץ בהורה או בקרוב אחר ובעורך דין לפני החקירה ובמהלכה, ואם לא ניתנה, האם קיימת החלטה מנומקת בכתב של קצין מוסמך המצדיקה זאת.

2. מידת הפגיעה: האם המעצר אכן היה האמצעי שפגיעתו בחירות הקטין הפחותה ביותר האפשרית להשגת מטרתו.

3. לוחות זמנים: האם נשמרו לוחות הזמנים המקוצרים החלים על מעצר קטין.

לתשומת הלב: גם כאשר קטין נראה כמי שוויתר על זכות ההיוועצות, יש לבחון זאת בזהירות, ולוודא שהוויתור תועד כנדרש.

שאלות נפוצות בנושא עבירות קטינים

מה עושים אם קטין זומן לחקירה במשטרה?

השלב הראשון הוא להיוועץ בעורך דין פלילי המתמחה בתיקי נוער וקטינים. לפי סעיף 9ח לחוק הנוער, קטין חשוד שהוזמן לחקירה זכאי לכך שהורהו או קרוב בגיר אחר יהיה נוכח בחקירתו, ולהיוועץ בו לפני תחילתה, וכן זכאי להיוועץ בעורך דין קטינים. החקירה אמורה להמתין להגעת ההורה, אלא בנסיבות החריגות המפורטות בחוק.

האם קטין יכול להיחקר בלי נוכחות הורה?

ככלל לא, אלא אם קצין מוסמך קבע בהחלטה מנומקת בכתב כי מתקיים אחד החריגים הקבועים בסעיף 9ח לחוק הנוער, כגון חשש לפגיעה בטובת החקירה או בטובת הקטין, או מצב שבו לא ניתן לאתר הורה או קרוב במאמץ סביר.

כמה זמן אפשר להחזיק קטין במעצר לפני הגשת כתב אישום?

לפי סעיף 10ט לחוק הנוער, מעצר קטין לפני הגשת כתב אישום מוגבל ל-10 ימים, לעומת 15 יום אצל בגיר, וניתן להאריכו עד 20 יום בסך הכול, לעומת 30 יום אצל בגיר.

האם מותר לפרסם את שמו של קטין שנחקר או נעצר?

לא. סעיף 24 לחוק הנוער (טיפול והשגחה) אוסר על פרסום שמו של קטין החשוד, נאשם או עד בהליך פלילי, וקובע לכך עונש של מאסר שנה או קנס. פרסום מותר רק באישור בית משפט.

האם קטין שנקבע כי ביצע עבירה חייב להיות מורשע?

לא בהכרח. לפי סעיף 24 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), בית המשפט רשאי לבחור בין הרשעה וגזירת דין, מתן צו לדרך טיפול לפי סעיף 26 בלי הרשעה, או פטור מוחלט בלי כל צו.

לסיכום

חוק הנוער קובע מסגרת נפרדת ומפורטת להליך הפלילי נגד קטינים, המבוססת על העיקרון הקבוע בסעיף 1א לחוק, שלפיו יש לשמור על כבוד הקטין ולתת משקל ראוי לשיקומו, לטיפול בו, לשילובו בחברה ולתקנת השבים. המסגרת הזו באה לידי ביטוי הן בשלב החקירה והמעצר, הן בהליך המשפטי עצמו, והן בשלב הענישה ודרכי הטיפול. עורך דין נוער או עורך דין קטינים המייצג בתיק כזה נדרש להכיר את הוראות חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), לצד חוק הנוער (טיפול והשגחה), ואת האופן שבו הם חלים זה לצד זה.

אודות המחבר

עו״ד גל סילברמן הוא עורך דין פלילי בעל ניסיון של שנים רבות, המייצג חשודים ונאשמים במגוון רחב של תיקים פליליים, ובהם תיקי קטינים ונוער.

עו״ד סילברמן הוא בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת תל אביב ובעל השכלה משפטית מאוניברסיטת אוקספורד שבאנגליה, שם חקר לעומק את סוגיית הרשעות השווא – נושא שממשיך ללוות את עבודתו עד היום. ניסיונו המעשי נרכש במשך שנים במשרדי הסנגוריה המובילים בישראל.

כיום משמש עו״ד סילברמן כחבר פעיל במספר ועדות בלשכת עורכי הדין, ובהן ועדת זכויות עצורים ונחקרים, ועדת שירות בתי הסוהר וועדת הליכי חקיקה פלילית, ופועל במסגרתן לקידום זכויותיהם של חשודים, נאשמים ואסירים.

הבהרה משפטית: האמור לעיל משקף עמדה מקצועית כללית ונכתב כמאמר דעה, ואין לראות בו ייעוץ משפטי הניתן ללקוח מסוים. לכל מקרה נסיבות משלו, ולכן מומלץ להיוועץ בעורך דין פלילי בטרם קבלת החלטה כלשהי המבוססת על האמור במאמר.